משימתי
משימתי
(סגנון דומיננטי-רשמי)
אנשים בעלי סגנון משימתי מונעים על ידי שני דברים: הצורך שהדברים ייעשו והצורך לשלוט. הם עצמאיים ושאפתנים, נוטים להיות פעילים, מציגים חזות של ביטחון עצמי. הם נוקטים יוזמה באופן אישי וקבוצתי ונהנים " לנצח על התזמורת", בעשיית דברים, אשר בד"כ הם עושים תוך גישה של "לקיחת פיקוד". הכי נוח לו בסביבה שהוא שולט על הסיטואציה. הוא מתקדם מהר, ממוקד מטרה, ממוקד על התוצאות הסופיות ועל השגת הצלחה. התכונות האלה הופכות אותו למנהיג טבעי.
המשימתי אוהב מידע הוא בד"כ עסוק בלהבחין ב: מי, מה, היכן, ואיך בכל מצב נתון. הם בעלי רצון חזק וכוחניים, נכונים להתעמת עם אחרים לגבי רעיונותיהם רגשותיהם.
בד"כ מחליטים מהר הוא בתדירות גבוהה, דבר אשר יצר תחושה של יעילות ואף מיידיות. כתוצאה מהנעה משימתית חזקה, זה עלול להקשות על המשימתי להפגין רגש. המשימתי ישליט סדר בתוך מהומה בקלות ובטבעיות, מאחר והוא מעדיף סדר וארגון.
המשימתי אוהב אחריות מלאה למצב ויתנגד שלאחרים יהיה כוח מעליו.
המשימתיים הם לרוב אנשים מוחצנים, בעלי ביטחון עצמי, עצמאים, דינמיים, ומכווני מטרה והישגים, נוקטים עמדה ומקפידים לעמוד על שלהם.
הם יצפו מאחרים לתוצאות, אך עלולים לא להציע להם עידוד השראה או תמיכה. הם יכולים לדרוש שיעמדו בדרישותיהם ללא הכרה שהתנהגותם עשויה להרגיז אחרים. לעיתים הם עלולים לדחוף חזק מדי ולהיות ביקורתיים מידי כלפי אחרים.
בעל הסגנון המשימתי נוטה בחוסר סבלנות, ועלול למצוא זאת לא מפצה, לעבוד באותו פרוייקט למשך זמן ארוך. הוא עשוי להזדקק לחזק אתה יכולת להקשיב לאחרים ולהכיר בחשיבות התחושות באותה מידה כפי שחשוב ההיגיון. בד"כ הם דייקנים ומקיימים הסכמים כאילו הם " נדרים קדושים".
בעבודה הם עשויים להשתעמם אם הקצב איטי מידי, ולאתגר מהיר תנועה יגיבו בחיוב. שיתוף פעולה עם אחרים, בהשלמת משימה ארגונית, עלול להיות מוגבל עקב הצורך בהצלחה אישית . כאשר המצב אינו בשליטתם, הדבר עשוי לגרום לעלייה ברמת החרדה. הם נוטים להיות שיטתיים בארגון העבודה. מאחר והם מכוונים את האנרגיה להשגת תוצאות, אחרים בד"כ יקבלו את סמכותם ומנהיגותם. הם יודעים 'להרים את הראש' כשכל השאר הולכים לאיבוד, משימות רוטיניות ובקרה צמודה מורידות לו את האנרגיה. כשהוא לחוץ, הוא עלול לדרוס אחרים.
מצד אחד המשימתי נראה יעיל, קר, מיומן, מאורגן ויודע, מאידח הוא עשוי להיקלט כשחצן,
מונע ע"י כוח, נוקשה וחסר רגשות, מעוניין בעצמו.
הצרכים הבסיסיים של המשימתי הם אתגר ושליטה.
איך מזהים אותו:
מדבר ב’שורה תחתונה’ ובמשפטים קצרים.
התוכן שלו לרוב יכיל עובדות ונתונים.
יכול להיתפש כ’זאב בודד’, קשוח ונוקשה *אקטיבי מאוד.
איך מזהים אותו לפי טון דיבור:
האם טון הדיבור מונוטוני? נשמע כמו מפקד בתדריך יציאה למסע כומתה? תנועות ידיים "חותכות" לתכל'ס? ידיים משולבות פלוס מבט בעיניים, שמשדר לך "תתקדמי"? טון דומיננטי ורשמי מאוד? לרב, אפילו לא שואל לשלומך, כי חבל על הזמן. רוצה לגשת מיד למשימה? את כל התאוריות והכלים האימוניים מגישים לו מהפואנטה, קודם כל, מה ירוויח משינוי ואז מציגים את הכלי ב- 3 משפטים בלבד. לא חופרים לו, אם הוא לא כותב במחברת, לא צריך. להסביר פעם אחת את החשיבות ולשחרר. לעמוד מולו במילה ובזמנים. הבטחה זו הבטחה.
איך מתקשרים איתו:
תהיה ברור, קצר, מהיר ומדויק.
תהיה מוכן היטב מראש לתת פתרונות לבעיות שלו.
תדלג על ה”סמול-טוק” ותגיע ישר לעניין.
תדגיש את עיקרי הדברים. הימנע מלהיכנס ליותר מדי פרטים.
תבין מה המטרות שלהם ותיתן אופציות עם תועלות ומחירים ברורים.
תספק נתונים קונקרטיים להצגת אינדיקציה של התקדמות. תראה כיצד היעדים הושגו.
איך הוא במקום עבודה:
דורש עובדות בלי יותר מדי גינונים, מאוד ישיר. בעל מוטיבציה גבוהה ומחויבות למשימה שלו. ממוקד מטרה, נחוש להשיג מטרות ותאריכי יעד.
יוצר קשר עין ולעתים נתפס כאדם עם סגנון אגרסיבי ואסרטיבי.
טיפוס שרוצה להשיג תוצאות, יכול לקפוץ על פרויקט ולבלות ערבים מאוחרים רבים במשרד בעבודה עליו עד שיענה על הסטנדרטים שלו. השיחה איתו צריכה להיות קצרה וממוקדת. במקום עבודה לרוב בתפקידי ניהול.
בוטה, ישיר, מדבר ישר ולעניין.
לא מרבה במילים ומצפה לאותה התמציתיות בחזרה.
רוצה לדעת את הדברים החשובים ואין לו זמן לפרטים הקטנים.
אל תבזבז לו את הזמן עם מידע לא שימושי, גם הוא יעביר לך פרויקט באופן מאוד תמציתי.
בתקשורת מולו תצפה למילוי פרטי מידע תוך כדי התהליך, מכיוון שהוא לא יקדיש הרבה זמן בלעדכן אותך.
המשימתי כלקוח
המקרב: אייס ברייקר – קצר מאוד וענייני, ברכה קצרה – "שלום".
איך להתחיל שיחה: ברכות קצרות מאוד מאוד.
איך לפנות: עובדות, תוצאות, קצר, תכלס, לתת חומר כתוב מראש.
מבנה שיחה: תכליתי ברמה מטכ"לית, יש סדר. אחד מדבר השני שותק, הכל עובדות ותוצאות.
מה שנוא עליו: בזבוז זמן, חוסר יעילות. איחורים אי עמידה בהבטחה – קשה לשקם אמינות מולם.
לתת מחמאות: מעט ושזה יהיה ענייני, תכליתי לביצוע המשימה.
שפת גוף – שפ"ג : שפ"ג הפוכה, כשנראה מרוחק ומנותק ההקשבה שלו מוחלטת. מציירים מפרקים או נוגעים במשהו תוך כדי הקשבה. מסובבים עט- זה עוזר להם להתמקד. תנועות חדות וקצרות. מצליחים לראות את כל החדר בלי להזיז ראש (זה מטעה), הם ערים לכל תנועה בחדר.
רגשות: כמעט לא מדברים רגשות. פנייה לרגש לא מדברת אליהם
לסיכום:
המשימתי יודע מה שהוא רוצה! (תנו לו להוביל אתכם) החלטיים, אוהבים את הדרך שלהם. רציניים, קשוחים, חסרי רגישות, נטייה לשחצנות, נראים מרוחקים ומתנשאים. מדברים מעט וקצר, ענייני, טון ציווי, תכלס, שורה תחתונה.
שפ"ג הפוכה ומבלבלת – כשנראה מרוחק ומנותק – ההקשבה שלו מוחלטת (בד"כ אלו האנשים שיכולים בישיבה להיות עסוקים בשרבוט/ציור על נייר, משחקים בטלפון, בשדכן.
נראים מנותקים ולא קשובים אולם, הם קשובים מאוד ורואים כל מה שזז בחדר גם בלי להזיז הראש).